יום ההולדת תמיד היה חג עצוב עבור אילנה. כל המבוגרים באו לבקר-קרובי משפחה, חברים של הורים, לפעמים הביאו איתם ילדים. אבל החברים של אילנה עצמה מעולם לא היו בחג. מבוגרים תמיד ניהלו את השיחות הבוגרות שלהם ליד השולחן, וילדת יום ההולדת הרגישה חסרת תשומת לב ולכן לא ראתה את יום ההולדת שלה כחג שלה. לעתים קרובות היא הייתה מתיישבת בפינה, מחבקת את הצעצועים האהובים עליה וחולמת על כמה מגניב יהיה ללכת באותו יום עם הוריה או חבריה לאנשהו ביחד-לקולנוע או לגן העיר, לרכוב על קרוסלות, לאכול סוכריות כותנה או גלידה, לשבת ליד המזרקה.
אבל כל החלומות האלה נשארו חלומות. יוסי הציע לעבור לבית קפה סגור, שהיה על אי של אגם מקומי. הוא הזמין בקבוק יין אדום, קבב, סלט פירות ים, ולקינוח, עוגות כושר.
איזה צירוף מקרים! המאכלים האהובים עלי! אילנה הסמיקה מעט ואפילו חשבה שהכל לא קורה במקרה.
מודעות דירות דיסקרטיות בירושלים »
תמיד כיף להיות הרבה ביחד
לאחר ארוחת הערב, יוסי הזמין את אילנה לטייל בנהר בספינת חום. זה היה כיף והזמן עבר ואז, עד הבוקר, החברים הסתובבו בעיר, התקשרו בחביבות. הם למדו הרבה אחד על השני והבינו שהגורל הפגיש אותם. יוסי היה בן עשרים וחמש באותו יום, הוא גם הגיע לכאן מעיר הולדתו, נכנס ללימודי תואר שני.
ביום שמלאו לה שבע עשרה, החבר שלה, שעד אז היא הייתה חברות כבר כמה חודשים, הוזמן לבקר. הוא נתן לה זר ענק של פרחי בר ותליון יפהפה שהשלים בצורה מושלמת את השרשרת שלה שהיא קיבלה במתנה בשנה שעברה מחברתה של סבתה.
הכול יכול להשתנות ברגע
חצי שנה לאחר מכן, אילנה נפרדה מהבחור, כי היא הבינה שהוא לעולם לא יהיה הרומנטיקן שהיא רוצה לראות ליד עצמה וגם אחות שלו מיקה סיפרה לי יום אחד שתמיד יש לו מחשבה בראש לבקר נערות חדשות של דירות דיסקרטיות בירושלים כאשר הוא בעיר. היא לא רצתה להשתעמם כל חייה אפילו בחג, והיא האמינה שיום אחד תפגוש אדם שאיתו תוכל להגשים את חלומותיה.
לאחר סיום הקולג׳, אילנה עברה לעיר אחרת, שם היא נרשמה לאוניברסיטה החלומית שלה. הוריה נתנו לה דירה ועזרו לה להתחיל חיים עצמאיים. ביום הולדתה העשרים החליטה ללכת לפארק שעשועים. היא נכנסה לבית הקפה והתיישבה ליד השולחן, מתפעלת מהזוגות שרכבו בשמחה על קרוסלות ורכבות הרים, ונאנחת במרירות, החלה לאכול את הגלידה שכבר הספיקה להמיס.
