פגישה עם אהבת חיי
הקול הנשי פולש לחלומי בהתעקשות נונשלנטית. למה? לאיזו מטרה? אני לא רוצה להתעורר, אני לא רוצה לתקשר עם אנשים, אני רק רוצה לישון! עם זאת, הקול מושך את נשמתי באופן לא שגרתי, קורע אותה ממרב רדום חסר הבנה.
מודעות דירות דיסקרטיות בראשון לציון »
הקול האהוב
פתאום אני שומע קול משפריע לי לא רק בגלל שהוא מפריע לשינה שלי. זה בכלל לא נשמע כמו קולות של אנשים אחרים שמסוגלים לפרוץ לחלומות שלי ככה. אני מכיר את הקול הזה עד כמה שאני מכיר את הקול שלי.
אלוהים אדירים, זאת אשתי!
עכשיו אני פוקח עיניים ישנוניות. כן, כן, זו היא! מהכניסה מגיעה השפה הנפלאה שלה, מעט מקרטטת. היא מספרת למישהו משהו מצחיק.
האהבה שלנו איתה ולא הולכת לדעוך, רק משום מה לאחרונה אשתי ואני לא נפגשים לעתים קרובות מדי. אני לא יודע למה זה קרה. כן, איכשהו התחלנו לחיות בנפרד. ולמען האמת, לא התראינו כבר די הרבה זמן. הייתי אומר מזמן. ובכן, עכשיו הכל בסדר, הכל תודה לאל. כנראה שהיא החליטה לבוא במפתיע כדי שתהיה הפתעה! מתוקה!
במהירות אני זורק את עצמי מהמיטה, אני רוצה לרוץ לפגוש אותה, אבל היא עצמה כבר פרצה לחדר השינה. והיא קפאה בזרועותיי.
לדבר על הכל
איזו אישה מופיעה. אני לא מכיר אותה, היא כנראה חברה של אשתו. בכל מקרה, אני חושב שכן. מי עוד היא יכולה להיות? בזמן שאנחנו מתכרבלים, אישה עומדת בפתח דלתות חדר השינה מחייכת בשקט. אני אוהב את החיוך שלה – היא חביבה, אם כי קצת עצובה.
עם זאת, כל זה לא משנה, אשתי ואני מדברים, מפריעים זה לזה, לא שמים לב לאישה. התגעגענו מאוד! ויש כל כך הרבה נושאים שעלינו לדון בהם וכרגיל היא בטח תשאל אותי האם אני עדיין מבקר דירות דיסקרטיות בראשון לציון אחרי עבודה ועוד הרבה שאלות נוספות. חבל שאיבדנו כל כך הרבה זמן! טוב, זה בסדר.
איך אתה חיי כאן? שואלת אשתי.
אני מרגיש את העניין האמיתי שלה, היא באמת רוצה לדעת את זה, דאגה לי כל הזמן הארוך הזה.
