אני תמיד נמשכת לשקיעות השמש, הערבים עם הכוכבים הראשונים והלילות עם הרוחות הקרות שלהם שמשכו את השיער הרך שלך. פעם ביקשת ממני לצאת, תהיתי הרבה זמן מה את זוממת. מסעדה? זה יותר מדי פתטי, העדפת להשתטות במסעדה פשוטה, לפוצץ בועות בקולה, או לערבב בצורה חנונית עם מקל בכוס קפה מפלסטיק. דיסקו? גם לא, אהבת לרקוד איתי טנגו, ואלס. בטח, יכולת להיות פחדנית עם האחרים, אבל רק כשהיית במצב רוח טוב.
נשיקה גורלית
היי, עמדתי וחיכיתי לך, אפילו לא שמתי לב איך ניגשת, הלחישות שלך נגעו בצוואר, התחמם לי.
היי, בקושי אמרתי את זה. סטרת לי על הלחי ולקחת את היד, משכת אותי לכיוון גורד השחקים.
בזמן שנסענו במעלית, הצלחתי לנשק אותך כמה פעמים. סבתא הביטה בנו באימה, שפתיים קפוצות בקפדנות, הבחור חייך באופן מסתורי. לפעמים הוא היה מנער את ראשו כדי למנוע משיער מוארך להיכנס לעיניו, עגיל באוזנו מצלצל, מזכיר את הכיוון שנבחר. האישה שנכנסה הסמיקה למראה הנשיקה וברחה מהמעלית בקומה הבאה. צחקתי, חייכת והכל היה בסדר.
יצאנו בקומה האחרונה ומשכת את ידי, למעלה, לגג.
תראי, נפנפת את ידך אל השמש, שגלגלה למטה, תגיד לי שהשמש נראית כמו הגיבור שהציל את העולם, אבל הוא נפצע. עכשיו, כמו בקולנוע, בהילוך איטי.
צדקת, השמיים היו אדומים, כאילו מישהו, שלא התחרט על צבעי הדם, הציל את הבד הכחול. הבניינים התרחצו בזהב, בדם באור השמש השוקע האחרון. עמדנו ללא תנועה ממש בקצה, נהנינו מהיופי. לפעמים הייתי מתנתקת מהנוף העירוני ומסתכלת עליך. היית כמו בובה, היית גם בצבעי השקיעה, הסתכלת למרחוק והיית בעצמך. ראיתי את זה בעינייך. כנראה שזכרת את מה שראית, כנראה שתכתוב תמונה או סיפור מאוחר יותר, כנראה.
אהבה בכל מקום
ישבנו על הגג ונהנינו מהערב. כל מה שאתה אוהב: הרוח מרפרפת בשיער, הכוכבים הראשונים נולדים, האור הקר של הירח.
מה אנחנו חוגגים? שאלתי כשראיתי אותך מוציא את התרמוס, העוגה, שתי צלחות וכוסות מהתיק.
נפגשנו ביום הזה בדיוק לפני שנה, ענית בשקט וחייכת בקלות.
האכלנו אחד את השני עוגה טעימה ושתינו תה. מעלינו נורות בהירות נשרפו כוכבים וירח בודד קינא בנו. העיר חיה את חיי הלילה שלה. שלטי ניאון של נערות ליווי בתל אביב בכל מקום, מכוניות רועשות אי שם למטה. קראת לזה רומנטיקה של ניאון לציניקן, רומנטיקה של עיר גדולה. יכולת למצוא יופי בכל דבר, גם אני אהבתי בך.
התחלת לנשק אותי, השארת מסלול נשיקות סביב צווארי וירדת למטה. כן, הלילה הזה היה שלנו, רק שלנו.
