ניחוח קל של קפה מילא את החדר. הרוח פתחה את החלון לרווחה, הורידה מהשולחן את הציורים המיובשים שזה עתה פיזרו אותם באופן כאוטי בחדר. הדירה שקטה, ורק מדי פעם נשמע כלב ישן.
היא ישבה ליד החלון והתבוננה בשמש בורחת למרחק, שהשאירה פסים כתומים בהירים בשמיים. שיחת הטלפון שברה את השקט. אחת, שתיים … שבע, אבל הצינור עדיין לא הרים.
היא נלהבת מהשמש, היא מרתקת אותה, ולוקחת אותה למקום שבו אין צורך לחשוב, שבו אין שגרה אפורה.
כוס קפה שחור
השמש הסתתרה מתחת לאופק, ולקחה איתה תערובת של צבעים בשמיים.
היא לקחה את הקפה שכבר התקרר ולקחה כמה לגימות, והחזירה את הספל למקומו.
הציורים המפוזרים ברוח שוכבים על הרצפה. כשהיא לוקחת את הרצועה, היא עזבה את תחום השתיקה שלה. כלב נובח עליז נשמע ברחוב…
עכשיו היא תסתובב ברחוב הלילה במשך זמן רב, תסתכל על הכוכבים ותחפש בהם נושא חדש לציוריה, הכלב, כמו תמיד, ילך לצד, מדי פעם יסתכל במבט אקראי של המארחת.
מודעות דירות דיסקרטיות באשדוד
»
אופוריה מתוקה
לילה. הכלב חזר למקומו. כשהיא נכנסה לחדר, היא קיפלה את הציורים, ושוב הטלפון … לא העזה זמן רב, אבל המכשיר היה למעלה. איזו שיחה חסרת משמעות נשמעת משם. היא שותקת, רק דמעות זולגות על לחייה, «בסדר, אני מחכה», והצינור מונח במקומו.
לאט לאט היא נכנסת לאמבטיה ומדליקה את המים. מכניס קומקום ו -2 כוסות. לאחר הסרת הבגדים, הוא טובל בקצף רך וריחני. 20 דקות חולפות, ניתן לשמוע את הכלב נובח בשמחה ודשדוש קל על הפרקט.
לאחר שפתח את האמבטיה, הוא מביט בה בחוזקה ומוציא לאט מאחוריו זר ענק של ורדים צהובים, האהובים עליה.
היא עדיין שותקת. לאחר שהתכופף ליד האמבטיה, הוא מעביר את ידו על עור המשי שלה. היא שותקת. מבלי להסיט את מבטו ממנה, הוא מוציא אותה מהאמבטיה ונושא אותה בזרועותיו לחדר דירות דיסקרטיות באשדוד…
