היא ישבה ליד החלון והתבוננה בשמש בורחת למרחק, שהשאירה פסים כתומים בהירים בשמיים. שיחת הטלפון שברה את השקט. אחת, שתיים. שבע, אבל הוא עדיין לא הרים טלפון. היא נלהבת מהשמש, היא מרתקת אותה ולוקחת אותה למקום שבו אין צורך לחשוב, שבו אין שגרה אפורה.
מחשבות על החיים
השמש הסתתרה מתחת לאופק ולקחה איתה תערובת של צבעים בשמיים.
היא לקחה את הקפה שכבר התקרר, עשתה כמה לגימות והחזירה את הספל למקומו.
הציורים המפוזרים ברוח שוכבים על הרצפה. כשהיא לוקחת את הרצועה, היא עזבה את תחום השתיקה שלה. כלב נובח עליז נשמע ברחוב.
עכשיו היא תסתובב ברחוב הלילה במשך זמן רב, תסתכל על נערות ליווי בתל אביב ועל הכוכבים ותחפש בהם נושא חדש לציוריה, הכלב, כמו תמיד, ילך לצד, מדי פעם יסתכל במבט אקראי של המארחת.
לילה. הכלב חזר למקומו. כשהיא נכנסה לחדר, היא קיפלה את הציורים, ושוב הטלפון. לא העזה זמן רב, אבל המכשיר היה למעלה. איזו שיחה חסרת משמעות נשמעת משם. היא שותקת, רק דמעות זולגות על לחייה, בסדר, אני מחכה, והטלפון מונח במקומו.
סיפור שנגמר טוב
לאט לאט היא נכנסת לאמבטיה ומדליקה את המים. מכניסה קומקום ו-2 כוסות. לאחר הסרת הבגדים, היא טובלת בקצף רך וריחני. 20 דקות חולפות, ניתן לשמוע את הכלב נובח בשמחה ודשדוש קל על הפרקט.
לאחר שפתח את האמבטיה, הוא מביט בה בחוזקה ומוציא לאט מאחוריו זר ענק של ורדים צהובים, האהובים עליה.
היא עדיין שותקת. לאחר שהתכופף ליד האמבטיה, הוא מעביר את ידו על עור המשי שלה. היא שותקת. מבלי להסיט את מבטו ממנה, הוא מוציא אותה מהאמבטיה ונושא אותה בזרועותיו לחדר השינה.
