באותו יום קבעתי לך דייט. מעולם לא קבעתי דייטים למישהו בחיי, זו הייתה הפעם הראשונה שלי…
והנה הערב המיוחל … ירדתי אל הכניסה לבניין ועמדת לידך. התכרבלנו, והחזקנו ידיים, עמדנו זמן רב וחשבנו לאן ללכת. ואז הצעת ללכת לפארק. לא היה אכפת לי לאן ללכת, רק איתך. הסתובבנו בפארק, דיברנו על דברים קטנים, וכשהתחיל להחשיך, ביקשתי שאלך הביתה. הסכמת לזה ברצון. והנה אנחנו בכניסה שלי, אני כל כך לא רוצה לשחרר את היד שלך, אני רוצה להישאר איתך עוד כמה שעות, אבל ידעתי שאני מחכה לי בבית ואני צריך ללכת. הוצאתי את ידי ממך, אמרתי שאני חייבת ללכת, ועשיתי את מה שחלמתי עליו כל הערב-נישקתי אותך. היית קצת נבוך מהמעשה שלי, אבל מיהרת ברצון להרפתקה הזאת, בלי לדעת איך זה ייגמר … הנשיקה שלנו נמשכה כמה דקות, אבל חשבתי שזה היה רק רגע מהיר. התרחקתי ממך חצי צעד, אמרתי, » ביי! היא הלכה הביתה, בידיעה שלא אוכל לישון שוב באותו לילה . …
אהבה או לא
זה היה ככה כמה ימים. לא ישנתי הרבה. חשבתי רק עליך אחר הצהריים. בערב, כשהלכנו, הייתי שמח להיות לידך … אבל האהבה הזו נעלמה במהרה. כן, זה עבר, כי זו לא הייתה אהבה! אהבה לא נעלמת כל כך מהר. היא משאירה בנשמה את השבר הזה, מהחצי «השני», שלפעמים זז שוב בלבנו וגורם לשערי גן העדן ולכל מעגלי הגיהינום לעבור דרך החדשה. אהדה חלפה ונשארה רק תחושה של ייאוש בלבי שאתה שוב לא מי שחיפשתי. למרות שבאותו רגע ראשון הרגשתי שאתה האהבה הראשונה והאחרונה שלי…
כן, זה היה בדיוק בסוף פברואר, אבל עדיין לא הגיע השמיני במרץ. אני זוכר בדיוק שנתתי לך מתנה צנועה — שני לבבות רכים ומרופדים שהתמזגו בנשיקה מטורפת. אני זוכר כמה שמחת עליו. אחרי הכל, המתנה הזו הייתה מכל ליבי וסימלה את «החברות» שלנו איתך … ישבתי לבד בחדר ריק וקר.
הפגישה שלא התקיימה
היום ביטלתי את הפגישה שלנו, שהפכה להרגל. איכשהו, באותו יום, הבנתי שזה לא יכול להימשך יותר. הבנתי כמה טיפשה אני לוקח את האהדה הזו לאהבה. לאחר שקלתי את היתרונות והחסרונות של נערות ליווי במרכז, החלטתי שהקשר שלנו צריך להסתיים … כן, הבנתי באותו רגע את הכאב שאני גורם לך, אבל לא יכולתי לעשות שום דבר בקשר לזה. אחרי שישבתי כל הלילה בריק קר, בבוקר החלטתי שאין צורך להסתיר את זה ממך יותר, ובפגישה הקרובה שלנו אני אגיד לך הכל…
אבל הפגישה הזו לא הייתה אמורה לקרות בקרוב. עזבת את העיר לכמה ימים ומאז לא חזרת.
